כל כך רציתי שינוי ,אני דחפתי וכיוונתי ושאישה מכוונת היא בדרך כלל פוגעת .למה לעזוב הכל ?

הרגשתי שהעולם שלי כבר לא שלם ,אימי נפטרה ב2005 ושאמא לא נמצאת לידך אז ההרגשה שכלום כבר לא גורם לך להשאר במקום שהיית.

הרומן שלי עם אפריקה החל בשנת 2007 עברנו הורים +2, בעקבות עבודתו של בן זוגי.ארבע שנים בחוף המערבי של אפריקה היו כחלום לפעמים ורוד ולפעמים ורוד כהה .החוויה בלפגוש תרבות אחרת ,נשים אחרות, הזמן המשפחתי המשובח של המשפחה הגרעינית וכמובן הטיולים ביבשת השחורה גרמו לי לחוות בחיוך  את  ההזדמנות שניתנה לנו.

יחד עם זאת  הקושי להיות במדינה לא מערבית ,לא תיירותית .הגעגועים לדברים שהייתי רגילה אליהם לא פעם גרמו לי לשקוע בעצבות,אבל לא לדאוג אני שוקעת ומיד צפה.

עד היום אנחנו נזכרים בגלידה הראשונה שהגיעה למקום או בית קולנוע הראשון שנפתח שם וגם בצדדים אחרים , בירורים מייגעים בלמצוא רופא אף אוזן גרון הביאו אותי למרפאה מערבית (בערך)וכפתרון לדלקת אזניים הוא המליץ לי לטפטף אלכוהול לאוזן וזהו.

הפשטות הזו מצאה חן בעיניי אהבתי את השקט והשלווה בליהנות ממה שיש וכן מהכיף שלהגיע לחופשות ולטרוף את העולם המערבי.

הרבה אנשים ששומעים על החוייה ישר צפה תחושת הפחד מהייבשת ,בכנות חייבת להודות שלעיתים רחוקות הייתי מטרידה את עצמי בתחושות האלה ,הרגשתי מאוד בטוחה וחזקה במקום שהייתי .

עזבנו את אנגולה עם חוויות ובהרגשה שנפרדים מהיבשת באהבה אבל גם עם תינוק בבטן וזו הייתה סיבה מספיק טובה לחזור הביתה .(בנתיים).