לפני שבועיים חזרתי הבייתה, לקנייה, הבית שהיה לי ל 4 שנים.

טסתי לבד ואני מנסה לחשוב אם חששתי מהחזרה, אז התשובה נחלקת ל-2, כן ולא.

כן מהבחינה שלהשאיר את המשפחה כאן וכמובן שהם לא יסתדרו בלעדיי,(בתכלס הם נהנו מהשקט) ולא, כי התגעגעתי לאנשים, לפשוט, לטבע, לחברות והתמקדתי בעבודה!

נחתתי והבנתי כמה התגעגעתי, אני נושמת כשאני באפריקה , קשה להבין אבל משהו מהשקט הפנימי של האנשים, משרה עליי שקט ובכנות חיי היום יום שלהם כל כך שונים משלנו! המראות מורכבים, רחובות עם בורות, אנשים לבושים בפשטות, עוני שקיים בכל פינה, אנשים שמנסים להתפרנס מכל דבר ואכן היה לי יותר קשה משחשבתי, כנראה כשרחוקים אז שוכחים ומה שהייתי רגילה לראות ביום יום, נראה אחרת, אחרי שחוזרים לאחר תקופה ארוכה.

החזרה עשתה לי טוב, כי חזרתי גם לכתוב בבלוג שלי באתר, יש לי מה להגיד .

עשיתי צעד נוסף והקמתי שבט, רפיקי שבו אפריקה היא הנושא, מוזמנים ❤️️

לרפיקי השבט לאוהבי אפריקה

אז הפוסט הזה הוא על ההחלטה לחזור לכל דבר שעושה לי טוב אפריקה וכתיבה.והפוסט הבא על אפריקה 2019

חזרה לאפריקה