קניה התחלה חדשה- KENANA

אי שם ב-1.1.2013 החלטנו להתחיל את השנה עם חוויה חדשה והכרזנו בקול – קניה, היר ווי קאם!
הנחיתה הייתה רכה. הרי זאת לא הייתה הפעם הראושנה ביבשת ואני כבר מכירה את מה שמצפה לנו. מאחורינו כבר 4 שנים של מגורים באנגולה בשנים 2007-2011.

אחרי אנגולה עשינו הפסקה של שנה בארץ, הפסקה שבה הבנו כמה התגעגענו לאפריקה, לקצב, לתרבות, לאנשים. זו הייתה שנה של תוספת מקסימה למשפחה והיה ברור שזה אומר מעקב ולידה בארץ.

עם כל האהבה לאפריקה, הייתי זקוקה למעטפת הרפואית בהריון וזו הייתה הסיבה לעזיבתנו את אנגולה והחזרה לארץ. מהר מאוד חיידק הרילוקשיין התחיל לעשות את שלו והחזרה לאפריקה הייתה חזרה למקום מוכר ואהוב, בלי שום דבר מפתיע או מפחיד. זה היה כמו לחזור הביתה.

אנגולה 2007

אנגולה מדינה דוברת פורטוגזית, אפריקה הארד קור. הרחובות הם לא הרחובות שבעולם המערבי והמקומיים חיים בסלאמס, פחונים שממוקמים במרכז העיר לצד ביוב זורם. המכולות, המספרות, החנוית הקטנות, כולן היו במבנה רעוע וצנוע. היו מעט מאוד דברים מערביים והקניון הראשון, שגם הוא לא דומה כל כך למה שאנחנו מכירים, רק נפתח כשהיינו שם. אני זוכרת את הסרט הראשון בקולנוע הראשון, את הגלידריה הראשונה שנפתחה ואת המרדף אחר טעם השוקולד שאף פעם לא הגיע.

הפקת מסיבת יום הולדת לילד הצריכה שבוע וחצי של הכנות ונסיעות מסופר לסופר למצוא את המצרכים לחגיגה. אז הרבה אין, אבל ה“אין“ הזה גרם לנו להיות יצרתיים וגמישים יותר ודווקא הפך את החוויה הלא מושלמת למיוחדת יותר.

אנגולה היא לא תיירותית, אין בה כמעט אטרקציות ומלונות מפנקים, אם בכלל. היינו נוסעים קילומטרים רבים לאורך החוף הבתולי, נהנים לעצור בכפרים מקומיים, מוזאונים, מופעי תרבות ופרטי אומנות לא היה בנמצא.

האנשים הם האוצר האמיתי שיש ממנו בשפע. הופתעתי לגלות את הרוגע והשלווה שבהם למרות הקשיים היום יומים שהם חיים. לרגע לא חשתי פחד לעבוד איתם, לבלות איתם במסיבה במועדון או להעסיק אותם בביתי. היו מדי פעם קצת מקרים שהפרו את האמון, אבל הם נקודתיים כמו שיכול לקרות בכל מקום.

המסע לאפריקה החל באנגולה ומשם הכל נהייה הרבה יותר קל ומוכר. אנגולה פתחה לנו את הדלת ליבשת ותמיד נזכור את זה ונשמור לה פינה בלב.

האנשים באנגולה הם האוצר האמיתי

היופי ביבשת הוא שאין מדינה דומה לשנייה ויחד עם זאת יש המון קווי דמיון.

וכך, מצאנו את עצמנו המשפחה, זוג הורים + 3 ילדים, מתחילים את 2013 בארץ חדשה ביבשת מוכרת ובארץ דומה-שונה. ארץ הרבה יותר מערבית, השפה המדוברת אנגלית, ושפע שלא הכרנו קודם ביבשת. שפע של מקומות לטייל ולנפוש וגם להתפנק מהיום יום. האנשים דומים בהלך הרוח שלהם למרות חיי היום יום המורכבים והיה נעים להיות בסביבתם ולקבל השראה משפע של אומנות ומלאכת יד.

שם נולדה קננה, ובמובן מסוים, גם אני!

וכך, כל תחילת שנה אזרחית אני נזכרת בנחיתה בארץ חדשה ובהתחלה של מסע מפתיע ומרגש שנמשך עד היום עם קננה. שתהייה לכולנו שנה מלאה בחוויות חדשות 🙂

קנייה 2013 התחלה חדשה
קננה ואני תחילתה של ידידות נפלאה