הבלוג של קננה

בית, כמה זמן וכמה רגעים שקטים. בהתחלה של גברת קורונה נלחצתי מאוד, מהענן הבריאותי שמרחף לו ולי אין כל כך שליטה, קצת הזכיר לי זיכרונות

אני עושה דרך ארוכה, אם מישהו היה שואל אותי לפני 10 שנים, אם קננה תהייה חלק מחיי. הייתי ענה מי זו קננה? וברצינות אף פעם

אפריקה זה ירוק והרבה.החויות שלי מהטיולים שלנו ביבשת קשורות להרבה נוף והמון טבע ירוק. נכון שחושבים על אפריקה חושבים על מדבר, דיונות חול עצומות, אבל

היא נחתה !! תכנונים לחוד ומציאות לחוד אני יודעת איך פתאום בבוקר אחד, הכל משתנה. אני חויתי פעם את העננה הזאת שרובצת מעל הראש ומחליטה

איך מתכוננים לקולקצייה חדשה אחרי חודשים של הערכות? עיצוב של שבועות, טיסה אחת, ימים של עבודה עם צוות אפריקאי מוכשר ביותר, מיילים אינסופיים, שיחות טלפון

אמרתם ט”ו בשבט, אמרתם אפריקה. וידוי קטן להיות רחוק מהבית ולגור בארץ זרה זה לחגוג את החגים שלנו בהתלהבות קטנה יותר, החגיגות בעוצמות קטנות יותר,

לפני שבועיים חזרתי הבייתה, לקנייה, הבית שהיה לי ל 4 שנים. טסתי לבד ואני מנסה לחשוב אם חששתי מהחזרה, אז התשובה נחלקת ל-2, כן ולא.

כל כך רציתי שינוי ,אני דחפתי וכיוונתי ושאישה מכוונת היא בדרך כלל פוגעת .למה לעזוב הכל ? הרגשתי שהעולם שלי כבר לא שלם ,אימי נפטרה

צעדים קטנים, פסיעות, ניסיונות, עבודה קשה, למידה בזכות אנשים מלאי עוצמה ורגשות שאני פוגשת בדרך. להיות עצמאית זה לוותר על סופי שבוע “לנדב” את כל